מה אני יכול לכתוב אישית על עצמי? אז שמי סטפן פרוהליך ואני כיום בן 35. אני עובד ספרייה בסמינר התנ"ך בבון ומטפל בספרים. הייתי קורא מוחלט מאז שהייתי ילד והתחלתי לכתוב הרים של נייר לסיפורים שלי כשהייתי בבית הספר היסודי. זה השתנה מאז שהתחלתי לכתוב את הסיפורים שלי במחשב. עם זאת, לא היו פחות. אגב, דף הבית שלי פעיל כבר 10 שנים מדהימות נכון ל-24 בספטמבר 2006. האמונה שלי בישוע המשיח היא הכוח המניע מאחורי המחשבות והפעולות שלי ואני מקווה שזה יועיל לאחרים. אני חייב לו את כל מה שאני ויש לי. עכשיו הפכתי לסופר. ספר הקריאה שלי לחג המולד לילדים, "בעלי חיים ואנשים חווים את חג המולד" יצא בספטמבר 2011. הספר החדש "תחרות הבלשים" עם רומני פשע לילדים זמין מספטמבר 2013. אני מקווה שהספר הזה לא רק מרגש, אלא גם נוגע עמוקות במי שקורא אותו.
בנוסף לכתיבה, יש לי תחביבים רבים נוספים: איסוף מטבעות, צילום (בעיקר של מבנים, בעלי חיים ותקריבים של צמחים), משחק כדורגל, ריצה קלה, חקר יוחסין וחקר פרטי את ההיסטוריה של האנושות. התחלתי לחקור גנאלוגיה בשנת 2005 ועושה זאת כבר 10 שנים. גיליתי כמה תגליות מדהימות לאורך הדרך ואני שמח שהתחלתי. כעת אני מכיר היטב את ההיסטוריה של המנוניטים והבפטיסטים. אני מחבר שותף של ספר מאת הורסט גרלך שיראה אור ב-2016. גנאלוגיית DNA היא גם פרק מרגש במחקר שלי. אני יותר ויותר דוגל בפליטים ונותן שיעורי גרמנית. מה עוד עשיתי בקורות החיים שלי: הכשרה כגננת לצמחי נוי (התמונה למעלה בהחלט לא כל כך גרועה), שירות קהילתי במילה של החיים באגם סטארנברג, קורס התכתבות באקדמיית אקסל אנדרסון ושנה לתנ"ך בית ספר בסמינר לתנ"ך בבון. אבל הסיפור עדיין לא הסתיים. אני מצפה לפרקים חדשים רבים ברומן החיים שלי שיגיע בקרוב. אלוהים יהיה איתי ויראה לי את הדרך הנכונה.
סטפן פרוהליך
כן, החולצה עדיין שם. 2016 על מיורקה, חצי האי פונטה דה נאמר
אחותי טבאה בארקיפה, פרו. היא עבדה בפרו במשך שלוש שנים כאחות ילדים בבית החולים דיוספי סויאנה בהרי האנדים עד 2016.
2013 באי הים הבלטי פהמרן
Am Balatonsee 2012
בודפשט 2012
משהו מעניין לגבי המונדיאל: כבשים רועות בשלווה במרעה. אבל לכמה זמן עוד?
אמא כבשה מגלה משהו חדש. זה כדורגל? זה כנראה שום דבר רע, הכבשים שלך יכולים לנסות את זה! ועכשיו נולדה תשוקה חדשה. הכבשים יתאמן קשה וינסו להעפיל למונדיאל הבא: למען מדינת הכבשים!
אטומיום בבריסל. הייתי שם בפברואר 2008.
זה לא נחמד? אלו הן המערות בלאגוס שראיתי בפורטוגל ב-2007.
Auf dem Burgweiher 2006
שתי אחיותיי ואני.
קיבלתי את החולצה כמתנת פרידה מחבריי האזרחים. שוויץ 2005