המלך עובר לגור
המלך מגיע על חמור,
כן, הוא רוכב לירושלים.
הושענא במרומים!
ברוך בן דוד,
כי הוא בא, כפי שהבטיח הנביא,
המון אנשים מעודדים אותו.
בת ציון, את יכולה לשמוח
כי היום בא אליך מלכך.
פרש את עלי הדקל לפניו,
עושה לו דרך דרך ההמון.
הוא בא בענווה, לא בתור כובש.
הוא לא רוכב על סוס,
הוא עדיין מגיע במרכבה.
תלמידיו מלווים אותו,
אבל אין חיילים לצדו.
העם צועק ושמח,
שמה שהם חיכו לו סוף סוף קורה,
אבל הסופרים מוחים
ורוצה לעצור את השמחה הזו.
וישוע מביט בעצב בעיר הזאת,
שמברך אותו היום ובקרוב יצלוב אותו.
הוא בוכה שהיא מפספסת את ההזדמנות לחזור בתשובה.
כי הוא לא בא אלינו בכוח ובמלכות,
אבל ככבש עדין,
הנושא את חטאי העולם.
הוא מאכזב את הציפיות
כי הוא לא יוצר ממלכה ארצית
ואינו מוציא את הרומאים מהארץ.
ובכל זאת אין אדם גדול ממנו.
חוגגים את כניסת מלכנו לירושלים על חמור, על סייח החמור.
לו תהילה לעולם ועד.
יום ראשון של דקלים, 9 באפריל, 2017 © מאת Stefan Fröhlich
רק בשביל האהבה
הוא מביט בי בעיניים של אהבה
ולא רואה אותי כמו שאני,
אבל איך אהיה יום אחד.
מאהבה בלבד הוא נשא לי את הצלב,
מאהבה בלבד הוא נתן את עצמו לידי אויביו,
מאהבה בלבד הוא לקח את כתר הקוצים,
מרוב אהבה בלבד ניקבו את ידיו ורגליו בציפורניים,
מאהבה בלבד הוא סלח למענה שלו,
רק מאהבה הרשה לעצמו ללעוג,
מאהבה בלבד הוא סלח לשודד על הצלב,
מאהבה בלבד הוא מת בשבילי,
מאהבה בלבד הוא פייס אותי עם אלוהים,
מתוך אהבה בלבד הוא נכנס למרווח עבורי,
מאהבה בלבד הוא פינה את הדרך לאלוהים,
רק מאהבה הוא שילם על החטא שלי,
מאהבה בלבד הוא קם מן המתים לאחר שלושה ימים.
אני מעריץ אותו בהכרת תודה.
הוא הכבש שנרצח עבורנו
ובכל זאת כמלך הוא מרומם מכולם.
הוא שחרר אותי מהגיהנום, מהמוות ומהשטן.
בחסד הוא קורא אליך:
"פנה אלי בזמן החסד הזה,
כי אני מקבל אותך מתוך אהבה בלבד.
נתתי לדם שלי לזרום בשבילך מתוך אהבה
ולשבור את הגוף שלי.
איתי תמצא את מה שהעולם לא יכול לתת.
תן לעצמך להינצל מהעולם הזה בשל לשיפוט,
כי זמן החסד מתקרב.
הלכתי בדרך הצלב מתוך אהבה בלבד.
בוא אליי!"
איזו אהבה הראה ישוע על הצלב
כשלקח על עצמו את כל הסבל והכאב שלנו.
הפצועים נרפאים על הצלב.
הוא עשה את זה בשבילך מתוך אהבה בלבד.
© מאת Stefan Fröhlich יום שישי הטוב, 15 באפריל, 2022
מלך היהודים
מי המלך הזה האחראי לחטאי עמו היהודי
וצלב את כל העולם?
זה ישוע מנצרת, המשיח, מלך היהודים.
הוא נולד למשפחה יהודית,
נימול ביום השמיני, מקודש לה' במקדש כבכור.
כבן שתים עשרה הוא שוחח עם סופרים.
בגיל 30 החל את כהונתו כמשיח,
הוא קרא ל-12 תלמידים שילוו אותו מדי יום
וכמו שרב יהודי לימד אנשים על זה,
איך אלוהים דומה ומה רצונו.
הוא פנה אל החלשים, המנודים והחוטאים של ישראל,
שבה הכריז שנת חסד.
הוא רצה להוביל אותם בחזרה אל הברית, אל מערכת היחסים עם אלוהים.
אהבה ורחמים אפיינו את טבעו ומעשיו.
הוא ריפא חולים רבים ועשה ניסים
ושחרר אנשים מכוחו של הרשע.
עם המנהיגים הדתיים שדחו אותו,
הוא הוביל ויכוחים רבים.
הוא קרא לעצמו בן האדם, המקבל סמכות מאלוהים,
וימלוך על כל העמים לעולם.
יהודים רבים סגדו לו, אבל הוא מעולם לא הרשה לעצמו להיות מוכתר למלך,
לצאת לקרב עם הרומאים.
כי הוא רצה לפייס את העם היהודי ואת כל העם עם אלוהים ולסלוח להם על חטאם.
ביום ראשון של הדקלים הוא נכנס בהכנעה לירושלים רכוב על חמור,
עם קריאות הללויה של רבים מהאנשים.
הוא השליך את הסוחרים מהמקדש כי הם מטמאים את בית ה'.
המנהיגים הדתיים רצו להרוג אותו.
הם עצרו אותו בגן גת שמנים,
הם חקרו אותו לפני כיפא הכהן הגדול
ומסר אותו לידי המושל הרומי פילטוס.
בשמם צלבו אותו הרומאים.
אבל הוא סלח לאויביו וקרא: "זה נגמר!"
הוא מת, פרוכת המקדש נקרעה לשניים, הוא הונח בקבר, אבל ביום השלישי קם מהמתים.
הוא פגש את תלמידיו ורבים מישראל.
יהודים רבים האמינו במשיח היהודי שלהם
ולהפיץ את בשורת תחייתו.
כך הגיעה הבשורה אל הגויים.
אבל גם רבים מאנשיו לא האמינו לו.
מוקדם מדי, הנוצרים שכחו את מקורות המשיח היהודי שלהם
ורדף את עמו, את היהודים.
אבל ישוע מעולם לא שכח את אהבתו לעם היהודי.
יום אחד הוא יבוא שוב ויקבלו אותו כמשיח,
מלך היהודים.
תן לו להציל גם אותך וישים אותך עם אלוהים!
© מאת Stefan Fröhlich שיר חג הפסחא, 23 במרץ 2024
על הצלב שלך
כשאני עומד על הצלב שלך
ושם, ישוע, ראה את סבלך,
ואז הכל סביבי הופך ללא רלוונטי.
אני יודע שאני לא יכול להביא כלום,
מה מביא לידי פיוס איתך.
ידע, כוח, הכרה ועושר
נמס כמו שעווה,
כי אין להם ערך מול המוות.
אני יכול לבוא רק כמו שאני,
אומלל, עני, חלש, כחטא,
בלי שום סיכוי להשיג משהו מצידי.
אבל אני יודע שמתת שם בשבילי.
עשית את הכפרה,
על ידי הקרבת עצמך,
בשבילי, שלא חיפשה אותך.
מצאת אותי
והחוב שלי ישולם לנצח,
בחסד קיבלת אותי בברכה.
אני משתחווה לך,
כי השפלת את עצמך
ורוקן את עצמך.
אף אחד לא לקח את חייך,
גם אם זה נראה כך עבור רבים,
נתת את חייך ברצון.
בכך הבאת אותי ממוות לחיים.
אם אעמוד על הצלב שלך עכשיו,
לעולם אל תיתן לי לשכוח
מה עשית בשבילי שם,
כדי שלא אהיה גאה בזה,
מה שלא יכולתי להרוויח.
החיים ניתנו לי על הצלב שלך.
© מאת Stefan Fröhlich שיר חג הפסחא, 6 באפריל, 2014
מפקפוק להאמין
אם גם אתם תוהים איך אדם מת יכול לקום שוב, אז בואו לראות! תזדעזע מהנשים שכן כעת הן מוצאות את הקבר ריק. אבל הקשיבו איתם כשהמלאך מופיע ואומר שהצלוב כבר לא כאן. אם יש לך ספקות, אז ספק עם תומאס, אבל קח איתו את ידו של ישוע והרגיש את הסטיגמטה של צליבתו תטעמו את הלחם עם תלמידי אמאוס שהזר שובר, מלא קסם כי הזר מסביר כעת מדוע המשיח באמת. נאלץ למות. ואז תתפלאו כי עכשיו אתם מבינים שהזר אינו זר, אלא ישוע עצמו, שהיה בינינו לא מוכר. הוא קם מהמוות. אתה יכול לפקפק, אבל תסתכל דרך עיניהם של העדים שהיו שם באותה עת. הקשיבו עם האוזניים, טעמו והריחו בכל החושים. כי ישוע באמת קם ואנחנו יכולים לסמוך על עדויות התלמידים. גם היום, עדיין ניתן לחוות את ישוע בכל החושים. יש סיבות טובות להאמין בו. אף אחד לא שופט אותך כי יש לך ספקות לגבי האמת. זה נורמלי. אבל אתה לא צריך להישאר בספק. אנחנו עוברים מלהטיל ספק לראות ולהשתאות. אנו עוברים מתדהמה להכרה לאמונה. אז האמונה שלנו מתחזקת כי ישוע באמת קם.