עליי

עליי

מה אני יכול לכתוב אישית על עצמי? אז שמי סטפן פרוהליך ואני כיום בן 41. אני עובד ספרייה בסמינר התנ"ך בון ומטפל בספרים. הייתי קורא מוחלט מאז שהייתי ילד והתחלתי לכתוב הרים של נייר לסיפורים שלי כשהייתי בבית הספר היסודי. זה השתנה מאז שהתחלתי לכתוב את הסיפורים שלי במחשב. עם זאת, לא היו פחות. אגב, נכון ל-24 בספטמבר 2006, דף הבית שלי רץ כבר 16 שנים מדהימות.
האמונה שלי בישוע המשיח היא הכוח המניע מאחורי המחשבות והפעולות שלי ואני מקווה שזה יועיל לאחרים. אני חייב לו את כל מה שאני ויש לי.
עכשיו הפכתי לסופר. ספר הקריאה שלי לחג המולד לילדים, "בעלי חיים ואנשים חווים את חג המולד" יצא בספטמבר 2011. הספר החדש "תחרות הבלשים" עם רומני פשע לילדים זמין מספטמבר 2013. אני מקווה שהספר הזה לא רק מרגש, אלא גם נוגע עמוקות במי שקורא אותו. הרומן הראשון שלי "אור וצל" פורסם בדצמבר 2019.
בנוסף לכתיבה, יש לי תחביבים רבים נוספים: איסוף מטבעות, צילום (במיוחד של מבנים, בעלי חיים ותקריבים של צמחים), משחק כדורגל, ריצה, גנאלוגיה וחקר פרטי של ההיסטוריה של האנושות. התחלתי לחקור גנאלוגיה בשנת 2005 ועוסקת בזה כבר 18 שנה. גיליתי כמה תגליות מדהימות לאורך הדרך ואני שמח שהתחלתי. כעת אני מכיר היטב את ההיסטוריה של המנוניטים והבפטיסטים. אני מחבר שותף של ספר מאת הורסט גרלך שהיה אמור לצאת ב-2016 אך מעולם לא יצא. גנאלוגיית DNA היא גם פרק מרגש במחקר שלי.
פעלתי יותר ויותר למען פליטים ונתתי שיעורי גרמנית.
מה עוד עשיתי בקורות החיים שלי: הכשרה כגננת לצמחי נוי, שירות קהילתי במילה של החיים באגם סטארנברג, קורס התכתבות באקדמיית אקסל אנדרסון ושנת לימודי תנ"ך בסמינר התנ"ך בון. אבל הסיפור עדיין לא הסתיים. אני מצפה לפרקים חדשים רבים ברומן החיים שלי שיגיע בקרוב. אלוהים יהיה איתי ויראה לי את הדרך הנכונה.


סטפן פרוהליך



גלריית התמונות שלי מתחילה כאן.
תמונות שצולמו על ידי המראות אותי או בני משפחה.

כן, החולצה עדיין שם. על המוזל במינהיים, ריינלנד-פאלץ. נוף של Piesport.

בבלגיה, אוסטנד, 2022






Am Canyon bei Lengerich, Westfalen 2021

במקלנבורג-מערב פומרניה באגם מלצ'ינר 2020
על Helgoland עד מהרה אנה 2019.
2018 באגם בלטון בהונגריה
טירת טוראידה ליד סיגולדה בלטביה עם הגאוג'ה ברקע.
2017 in Liepaja, Lettland an der Ostsee.
2016 על מיורקה, חצי האי פונטה דה נאמר
 Meine Schwester Tabea in Arequipa, Peru.
Sie arbeitete drei Jahre in Peru als Kinderkrankenschwester im Krankenhaus Diospi Suyana in den Anden bis 2016.
2013 באי פהמרן שבים הבלטי
Am Balatonsee 2012
בודפשט 2012
משהו מעניין לגבי המונדיאל:
כבשים רועות בשלווה במרעה.
אבל לכמה זמן עוד?

אמא כבשה מגלה משהו חדש. זה כדורגל?
זה כנראה שום דבר רע, הכבשים שלך יכולים לנסות את זה!
ועכשיו נולדה תשוקה חדשה. הכבשים יתאמן קשה וינסו להעפיל למונדיאל הבא: למען מדינת הכבשים!
אטומיום בבריסל. הייתי שם בפברואר 2008.
זה לא נחמד? אלו הן המערות בלאגוס שראיתי בפורטוגל ב-2007.
על בריכת הטירה 2006
שתי אחיותיי ואני.
קיבלתי את החולצה כמתנת פרידה מחבריי האזרחים. שוויץ 2005
Blumen in Lindau am Bodensee
הנה אני בחתונה עכשיו
וגם כאן
Share by: